שביתה שגרתית בנתב"ג

מאת...דני פישר

 

(רקע)

במשך עשרות שנות עבודתי באל על כמנהל תחנה, בנוסף לשיגרת העבודה הרגילה ,ישנה גם שיגרת שביתות הספונטניות.

בכול מספר חודשים, ולפעמים ללא התראה מוקדמת ,פורצת לה שביתה בשדה.

פעם זו חברת תעופה,וברוב המיקרים השביתה היא של עובדי רשות שדות התעופה.

ואז משום מקום מגיעה הודעה לכל חברות הצעופה הפועלות בשדה.

,"החל מרגע זה ועד הודעה חדשה שביתה בשדה".

הכל נעצר, מסוע הכבודה מפסיק את פעולתו,ואז מיידית אין אפשרות להמשיך בבידוק.

התורים מול הדיילות מתארכים, הדיילות מנסות להעביר עוד מספר נוסעים, ולערום את כבודתם מאחור, עד שכל אזור הבידוק ניראה כהר מזודות ,ומסביב אנשים עצבניים.

 הנוסעים בדקות הראשונות עוד רגועים,לאחר זמן קצר  מתחילים הטורים לעלות. וכמובן לצעוק על כל לובש מדים ,שזז בסביבה. גם הנוסעים שלכאורה נראים על פניו רגועים,סף הסבלנות שלהם מאוד נמוך.המצב כולו הוא של חוסר וודאות אחד גדול,שזה הכי גרוע.

 

מנהל נתב"ג  קורא לכל מנהלי התחנה של החברות התעופה השונות, ומסביר שבגלל  סכסוך עם ועד עובדים מסויים ברשות שדות התעופה, כגון ועד התפעול,ועד המהנדסים של הרשות,ועד פקחי הטיסה, ועוד.

"כל ועד כזה עוצר את הפעילות".עוד מסביר מנהל השדה כי בטיסות נכנסות הכבודה לא תפורק,וממליץ לשלוח את כל הנוסעים הביתה עד חידוש הפעילות.

כל  התרחישים הללו ידועים לבעלי נסיון כמוני מראש.

מתארגנים, מחלקים מיים לנוסעים, מדברים ומסבירים לנוסעים מה קורה,אבל תמיד יש מספר נוסעים שאני קורא להם ממרידים, שמלבים ומסיתים את יתר הנוסעים מסביב, מנסים ללמד את כולם מה ואיך צריך לעשות.

והשטח גועש. כולם מחכים לסיום השביתה, ולאחר מספר שעות זה כצפוי אכן קורה. מתחיל שלב ההתארגנות מחדש ולוקח מספר שעות עד צאת הטיסה הראשונה.

עברתי ארועים כאלה עשרות פעמים,ולמדתי שבדרך כלל העובדים ששובתים משיגים את מבוקשם.כאילו שלא ידעו זאת מראש. בשלב זה מתחילות לצוץ בעיות אישיות חמורות של נוסעים יוצאים, ונכנסים.

אספר על שני ארועים מעט לא שיגרתיים שארעו בזמן שביתה כזו עוד לפני עידן המחשב ,כאשר כל העבודה היתה ידנית.

בטיסה שהגיע בשעות הצהריים הגיע זוג שחתונתם נקבעה לאותו ערב.כפי שסיפרתי הכבודה לא נפרקה מהמטוסים, וכמובן שמלת הכלה,וחליפת החתן היו במזוודה.

הכלה על סף עילפון,כל המשפחה, ומקבלי הפנים אצלי במשרד, והברכות אותם קיבלתי לא מביישות את אוהדי בית"ר ירושליים ביציע לפמיליה.

מאחר ויש לוותיקים כמוני קשרים אישיים

עם עובדי הרשות,לקח שעות,אבל הצלחנו להביא את כבודת הזוג לאזור המכס.

אני לא מדבר על מקרים נוספים כגון תרופות מצילות חיים, עגלות תינוקות, כסאות גלגלים ועוד.

לאחר סיום השביתה הגיע אלי זוג נוסעים מבוגר,שהפסיד טיסת קשר בחברת ק.ל.מ.

השעה היתה כבר מאוחרת ומשרד ק.ל.מ בתל אביב היה סגור,ואין כבר אפשרות לארגן לזוג טיסת המשך .

עלה במוחי רעיון, התקשרתי למשרד ק.ל.מ בלוס אנגלס, ששם היה עדיין בוקר,ונמצאה טיסה מתאימה.

עובדי התחנה הם  היחידים בחברות התעופה, שעובדים בזמן שכל היתר שובתים. עובדים שמעולם לא נטשו את משמרתם בגלל שביתה ,ותמיד טיפלו בנוסעים ובצרכיהם, גם כאשר היו הוראות שונות מהועדים.

ומנסיוני בעתיד כל פעם שתשמעו על שביתה מתוכננת בנתב"ג, נא לא להתרגש יתר על המידה מהצהרות הממשלה, ההסתדרות והועדים,תמיד ימצא פתרון תוך שעות.

והשגרה תחגוג עד הפעם הבאה.